השראה
מהסופר-טנקר עד סופר-ספרטה
נראה שלא רק בעולם העתיק שואבים השראה מסיפורה של ספרטה – בימים אלו ממש גם במציאות הישראלית, הדימוי (יש שיגידו הספין) הספרטני הפך לאקטואלי כשראש ממשלת ישראל קבע כי מדינת ישראל נכנסת לבידוד מדיני וכי בשנים הקרובות נאלץ להיות ״סופר-ספרטה״. אבל מה באמת היה הסיפור של ספרטה, האם ישראל צריכה לשאוף להיות דומה לה ומה הקשר בין ספרטה לשיווק ועסקים?
איקיגאי: כיצד הפילוסופיה היפנית יכולה להעצים עסקים ועובדים
איקיגאי (生き甲斐) הוא מונח יפני המתאר את "הסיבה להיות" או "המשמעות לחיים". הפילוסופיה משלבת ארבעה מרכיבים מרכזיים: תשוקה (Passion), שליחות (Mission), מקצוע (Profession) וייעוד (Vocation). כאשר אדם מוצא את נקודת ההצטלבות בין מה שהוא אוהב, במה שהוא טוב, מה שהעולם צריך, ומה שניתן לקבל עליו תשלום – הוא מגלה את האיקיגאי שלו. רעיון זה אינו עוסק רק באושר אישי, אלא גם במימוש עצמי, תרומה לחברה ותחושת שייכות עמוקה.
גזלייטינג: התפתחותו והשפעתו על השיח החברתי
גזלייטינג (Gaslighting) הוא מונח המתאר תהליך של מניפולציה פסיכולוגית, שבו אדם או קבוצה גורמים למישהו לפקפק בתפיסת המציאות שלו, בזיכרונותיו או בשפיותו. התופעה מתבטאת בהכחשה מתמשכת של עובדות, עיוות מידע, והצגת מציאות שקרית, עד שהקורבן מתחיל להאמין שהוא טועה או מדמיין. גזלייטינג נפוץ במערכות יחסים אישיות, אך גם בזירה הציבורית והפוליטית.
כאשר עבודה יוצרת אהבה
אפקט איקאה הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, המתאר את הנטייה של אנשים להעריך יותר מוצרים שהם לקחו חלק פעיל בהרכבתם או ביצירתם. התופעה נקראת על שם רשת הרהיטים השוודית איקאה, שמוכרת רהיטים להרכבה עצמית. מחקרים מראים כי כאשר אנשים משקיעים מאמץ אישי בהרכבת מוצר, הם נוטים להרגיש אליו חיבור רגשי ולהעריך אותו יותר, לעיתים אף מעבר לערכו האובייקטיבי.
מדוע שקיפות ואחריות קריטיות לעסקים
קריסתה של חברת הסטארט-אפ הבריטית Builder.ai (להלן ״בילדר. איי.אי״ כי האנגלית משגע את הכיוונים של הטקסט :), שבעבר הוערכה ב-1.5 מיליארד דולר, מהווה דוגמה בולטת לחשיבות השקיפות והאחריות בעסקים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, אבל לא רק. המקרה מדגיש כיצד הייפ סביב טכנולוגיות חדשות עלול להוביל להטעיית משקיעים, לקוחות ועובדים, ולפגוע באמון בשוק כולו.
״אפקט מנדלה״ וזיכרון קולקטיבי בשיווק
אפקט מנדלה הוא תופעה פסיכולוגית מרתקת שבה קבוצות גדולות של אנשים חולקות זיכרון שגוי או שונה של אירועים, עובדות או פרטים מהעבר. התופעה קיבלה את שמה מהאמונה הרווחת בקרב רבים כי נלסון מנדלה מת בכלא בשנות ה-80, רבים אף זוכרים שראו בטלויזיה את הלויה שלו, אף על פי שבפועל שוחרר מהכלא ב-1990 ונפטר רק ב-2013. אפקט זה מעורר שאלות עמוקות על אופן פעולתו של הזיכרון האנושי, השפעת המדיה והתרבות, והאופן שבו אנו מעבדים מידע.