למה התעייפנו כל כך מהר מה-AI ומה הלאה?
עברו שנים בודדות בלבד מאז ששמענו את ההבטחה שבעתיד, מנועי הבינה המלאכותית, או ה-LLMs בשמם המקצועי, ייצרו לנו את כל התוכן שרק נרצה ושלא נצטרך עוד להשתעבד להאכלת מפלצת התוכן בכתבות מעניינות, פוסטים, מאמרים, וכל מה שאמור לעורר מעורבות ברשתות החברתיות. והנה, תוך פחות משנתיים (בערך) מפלצת התוכן של ה-AI מאיימת לחסל את תשומת הלב של קהלי היעד שלנו שהולכים לאיבוד ברעש של תמונות, טקסטים וסרטונים פרי מוחה הקודח של המכונה.
זה היה חלום מתוק שכולנו רק חיכינו לו, בייחוד אנשי השיווק. אני זוכרת את הבאזז וההתרגשות סביב מנוע יצירת התמונות הראשון של OpenAI שנקרא אז DALL-E ויצא לאוויר העולם בדיוק לפני 5 שנים, בינואר 2021. אבל המנוע הזה עדיין לא היה זמין לציבור הרחב. רק ב-2022 וב-2023 המנועים הפכו זמינים יותר והתחלנו ליצור תמונות ואימאג׳ים באמצעות AI ולהתרגש מהיכולת של המנועים האלה לדמיין.
בסוף שנת 2022 פרץ לחיינו ChatGPT שהפך למוצר הטכנולוגי בעל הצמיחה המהירה ביותר בהיסטוריה והנגיש את מנועי הבינה המלאכותית לקהל הרחב. באותה שנה, מרצים ובודקים באוניברסיטאות ובבתי הספר עוד התאמצו לשכנע את הסטודנטים לא לכתוב את העבודות במנועי הבינה המלאכותית השונים וההפתעה מכמה מהיר וחכם יכול להיות מנוע שכזה הותירה את מי שהתנסה בכלים האלה המום וסקרן לגבי מה זה הולך לעשות לחיים שלנו.
בשנים שבאו לאחר מכן נכנסו לחיינו עוד ועוד גרסאות של מנועי בינה מלאכותית לכתיבה, ניתוח, יצירת אימאג׳ים, סרטוני וידאו, חיפוש ועוד. הנה כמה מהשמות של המנועים ששמעתם או שאתם צריכים להכיר: Claude, Perplexity, Sora, Atlas וכמובן הכלי שלבסוף השיקה גוגל שמתיישב היטב על כל התשתיות שפיתחה במרוצת העשורים האחרונים, הלא הוא Geminiהמבטיח, שכפי שהדברים נראים עכשיו, ישאיר את המתחרות מאחור.
אבל זו לא כתבת AI ומה אתם חייבים לדעת, זו כתבה שעוסקת בעייפות המסתמנת מהתוכן שמייצרים לנו כל מנועי ה-AI השונים, מה זה אומר לגבי השיווק של כולנו ומה יכולות להיות התוצאות שנראה בעתיד הלא רחוק.
אבל רגע, איך הגענו לכאן בכלל?! רק לפני שנה עוד התפעלנו מיכולות מנועי הבינה המלאכותית לנסח אימיילים מושלמים, ליצור תמונות מדהימות או לסכם לנו מאמרים ברבע דקה. היום כבר קשה לפספס ברשתות החברתיות את השיח העייף – “הכל נשמע אותו דבר”, “כבר אי אפשר לדעת אם האדם שמולי אמיתי”, ואחד המשפטים הנפוצים – “כל הפוסטים ברשתות החברתיות הפכו לרעש רקע״.
אז מה קורה כאן בעצם? לא מדובר רק על המהירות שבה הכלים האלה עובדים, אלא על תסכול שהולך ומתפשט. רובנו כבר מזהים פסקאות שטוחות שמרגישות כמו תוכן שנשמע נכון, אבל לא מזיז כלום.
ולמה זה קורה? קודם כל הצפה. עולם התוכן הפך לשוק רווי שבו כל אחד יכול להפיק עשרות טקסטים ותמונות בלחיצת כפתור. כך קרה שבמקום לקבל ערך ייחודי, מומחיות, חוויה מלמדת, הרשת התמלאה במדריכים זהים להצלחה עסקית, סיפורים שנבנו באותה תבנית ושורות שנשמעות כולן זהות. גם השפה שאולי נראית ״נכונה על הנייר״, מרגישה לעתים קרובות כמו טקסט אוטומטי שאיש לא היה כותב באופן עצמאי.
שלמות ואף שלמות מוגזמת – האלגוריתמים של Midjourney ודומיהם מסוגלים ליצור אימאג׳ים מרהיבים, אבל מרוב שלמות הם מתבלטים לאחרונה דווקא לרעה ובייחוד בתחושה המזויפת שמתלווה לצפייה בהם.
ולבסוף, איך אפשר בלי קצת פייק – דוגמה בולטת מהזמן האחרון היא של הסערה שהתעוררה סביב התמונות של מעצר נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, שגררו מיליוני תגובות ברשתות החברתיות אבל רק מאוחר יותר התברר שכולן נוצרו על ידי AI מבלי שמישהו חשד אפילו. אנשים שיתפו, צייצו – ורק אחרי שעות גילו שמדובר בתמונות שמעולם לא צולמו.
וזה לא רק עניין של תחושה פרטית או שיחות הקפה שכולנו עורכים במטבחון במשרד: סקרי שוק רבים מ-2025 ודו״חות טרנדים גלובליים לקראת 2026 מדווחים כי למרות שרבים משתמשים ב-AI ליצירת תוכן, 63% מהמשתמשים דיווח כי הם נוטים פחות ליצור אינטראקציה עם ויזואליה המזוהה בבירור כ-AI ומעדיפים אותנטיות אנושית. בישראל, 72% מהישראלים דיווחו כי הם צורכים חדשות דרך הרשתות החברתיות (פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם וטיקטוק) ו-43% העידו שהם מתעדכנים בחדשות לפחות פעם בשעה. ולמרות הנתונים המרשימים האלה, 54% מהישראלים אמרו כי הם תופסים את הרשתות החברתיות כמקור לא אמין למידע!
אז האם מדובר על תקופת הסתגלות של ה-AI שאפשר אולי לכנותה גיל התבגרות שבסופה המנועים ילמדו לייצר תוכן אמין יותר, שמוביל למעורבות ורוקם סיפורים מהדמיון? עוד מוקדם לדעת, אם כי רוב הסיכויים שאת מהפכת ה-AI אי אפשר לעצור ומה שאנו חווים כרגע הוא חלק מכאבי הגדילה.
יחד עם זאת, בטווח הקצר, ללא ספק נראה חזרה לכתיבה אותנטית יותר, המתבססת על תחקיר שמנועי ה-AI יבצעו. בנוסף, גם המנועים שיוצרים אימאג׳ים יצטרכו להפנים את העובדה שהקהל לא אוהב ולא מתחבר לאימאג׳ים מושלמים מדי.
ייתכן שהמצב שנקלענו אליו דווקא יוליד את הפתרון ל״רעש״ שכולם מתלוננים עליו; יוצרי תוכן מוכשרים באמת, כאלה עם אמירה אומנותית אמיתית וגם שליטה בכלים מקצועיים, יצליחו דווקא כעת להתגבר על הרעש, אם ימשיכו לייצר תוכן מקורי ומעניין.
חברות תוכן שיחפשו דרכים לבדל את עצמן, יצטרכו לפתח נימה וטון ייחודיים, להשקיע בסיפורים ולבצע שילוב חכם בין המרכיב האנושי לבין אוטומציה שמייעלות את העבודה ומשרתות את הסיפור, ולא להיפך.
וזו גם הזדמנות (אחרונה?) לעיתונות אשר יכולה לזכות לעדנה מחודשת עם העלייה בצורך בבדיקת עובדות והצלבת מקורות. אם זה יקרה, זו תהייה הזדמנות יקרה מפז לתקשורת ולעיתונות הרצינית להחזיר עטרה ליושנה. אבל הפעם העיתונות תצטרך לעשות חשבון נפש אמיתי ולקחת את עצמה ברצינות יותר מאי פעם. עיתונאים יצטרכו לקבל על עצמם סטנדרטים עיתונאיים ברורים ונוקשים יותר, הם יצטרכו להיעזר בכלים בתשלום להגברת בדיקת אמינות החומרים שלהם (כי פוטין וכאלה) ובתמורה הם יזכו לבסס שוב את המעמד שלהם כמובילים וכקובעים מה אמיתי ומה לא.
ויש גם פתרונות ביניים, לזמן הקרוב – אפשר לסמן תוכן שיוצר כולו ב-AI בלי להתחבא, לאפשר למשתמשים לבחור ב׳מצב אנושי׳ ובכך לסנן תכנים שלא עברו עריכה של אדם, ורעיון מעניין שעלה בעולם הפודקאסטים – להזמין יוצרים לשתף טעויות, גמגומים וסיפורים אישיים קטנים, שהמכונה לא מצליחה עדיין להמציא ובכך להזמין את הקהל להתחבר מחדש לז׳אנר.
אז בואו לא נסיים את המאמר הזה פה, כי הנושא הזה כל כך מעניין ובאמת שאנחנו רוצים לשמוע איך מנועי הבינה המלאכותית משרתים אתכם ביומיום, ממה אתם הכי נהנים וממה פחות, ממה אתם חוששים ומה אתם חושבים שצופן העתיד. ובדיוק בשביל זה הכנו לכם סקר קצר 👇👇👇
מלאו את הסקר אני והבינה המלאכותית!
מחפשים סוכנות שיווק דיגיטלי שתסייע לכם להוציא את המקסימום?
השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם!