Chauffeur knowledge
חשוב להבדיל בין ידיעה להבנה אמיתית. הרבה פעמים אנחנו יודעים דברים אך לא ממש מבינים אותם – זה טוב כדי להיראות חכמים, אבל לא שימושי בשביל לייצר דברים חדשים, לחבר בין דברים ולהתפתח בחיים הפרטיים, בקריירות ובעסקים.
ידע מתייחס לתהליך איסוף מידע עובדתי, לרוב באמצעות קריאה, האזנה או התבוננות. רכישת ידע חדש כרוכה באחסון המידע בזיכרון שלנו לשימוש עתידי. ידע לבדן אינו מבטיח הבנה אמיתית. ההבנה, לעומת זאת, חורגת מהכרת הנתונים וכוללת את היכולת לתפוס ולהבין את ההקשר וההשלכות שלו.
קחו לדוגמה, לימוד שפה. עצם הכרת מספר גדול של מילים וכללי דקדוק עשויה לאפשר לנו לבנות משפטים בסיסיים ולתקשר בטיול בפורטוגל. עם זאת, הבנת השפה כרוכה בפענוח ניואנסים, ניבים והקשרים תרבותיים, ואלו מאפשרים לנו לתקשר בצורה שוטפת עם דוברי השפה המקומיים, גם קונספטואלית וגם רעיונית. ההבדל בין ידיעה להבנה ניכר במיוחד ביכולת להתאים את הביטוי הנכון במצב ובהקשר הנכון, ולהעביר משמעות מעבר לתרגום מילולי בלבד.
סיפור אמיתי – הפיזיקאי הנודע, מקס פלאנק, שחקר את תיאוריית הקוונטים, ואף זכה בפרס נובל בתחום, נהג לתת הרצאות בנושא. הנהג שליווה אותו שמע כל כך הרבה פעמים את ההרצאה עד שלמד אותה בעל-פה. יום אחד, לפני שההרצאה עמדה להתחיל שאל הנהג את הפיזיקאי אם הוא רוצה שהוא יעביר את ההרצאה במקומו ושהפיזיקאי יישב בקהל. להפתעתו, פלאנק הסכים לניסוי.
ההרצאה עברה ללא רבב והנהג הרשים את כל באיה עם כל הנושאים המסובכים של תיאוריית הקוונטים. לקראת סוף ההרצאה, פרופסור לפיזיקה קם ושאל שאלה מסובכת בנושא את הנהג. בשלב זה, הפיזיקאי האמיתי פלאנק שישב בקהל היה בטוח שהניסוי שלהם נחשף. אך למרבה הפלא הנהג השיב: ״ובכן, אני מופתע שבעיר מתקדמת כמו מינכן אני מקבל שאלה כל כך אלמנטרית, אבקש מהנהג שלי לענות״. 🙂
עם תחילת שנת הלימודים במערכת החינוך כדאי לתעדף את טיפוח ההבנה ולא להתמקד אך ורק ברכישת ידע. קידום חשיבה ביקורתית, עידוד למידה פעילה ומתן הזדמנויות ליישום מעשי יכולים לטפח הבנה מעמיקה יותר בקרב התלמידים. הדגשת גישות בין-תחומיות ולמידה מבוססת פרויקטים יכולה גם לעורר את יכולתם של התלמידים לחבר מושגים ולהבין את הנושא בצורה רחבה יותר, זה רלוונטי לילדים שלנו ולנו המנהלים והעובדים.
רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר שלנו ונגיע לתיבה שלכם פעם בשבוע!