גזלייטינג: התפתחותו והשפעתו על השיח החברתי
גזלייטינג (Gaslighting) הוא מונח המתאר תהליך של מניפולציה פסיכולוגית, שבו אדם או קבוצה גורמים למישהו לפקפק בתפיסת המציאות שלו, בזיכרונותיו או בשפיותו. התופעה מתבטאת בהכחשה מתמשכת של עובדות, עיוות מידע, והצגת מציאות שקרית, עד שהקורבן מתחיל להאמין שהוא טועה או מדמיין. גזלייטינג נפוץ במערכות יחסים אישיות, אך גם בזירה הציבורית והפוליטית.
המונח "גזלייטינג" מקורו במחזה הבריטי "Gas Light" מאת פטריק המילטון, שהוצג לראשונה בלונדון בשנת 1938. המחזה עובד לסרטים בשנות ה-40, כשהמפורסם שבהם הוא הסרט האמריקאי "Gaslight" משנת 1944. בעלילת הסרט, גבר מנסה לשכנע את אשתו שהיא מאבדת את שפיותה, בין היתר על ידי עמעום אורות הגז בבית והכחשת השינוי כאשר היא שואלת עליו. מכאן נגזר השם – "גזלייטינג" – המתאר את שיטת המניפולציה.
בעשורים שלאחר יציאת הסרט, המונח "גזלייטינג" אומץ על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים לתיאור דפוסי התעללות רגשית. בשנות ה-60 וה-70 החלו חוקרים להשתמש במונח כדי להסביר דינמיקות של שליטה והשפעה במערכות יחסים אינטימיות, במיוחד במקרים של אלימות במשפחה. בהמשך, המונח התרחב והחל לשמש גם לתיאור תהליכים דומים בזירות חברתיות רחבות יותר, כולל פוליטיקה ותקשורת.
בשנים האחרונות, גזלייטינג הפך למונח נפוץ בשיח הציבורי, במיוחד ברשתות החברתיות ובתקשורת. הוא משמש לתיאור מצבים שבהם דוברים ציבוריים, פוליטיקאים או גופים מוסדיים מנסים לעוות את המציאות או להטיל ספק בעובדות מוכחות. לדוגמה, הכחשת אירועים מתועדים או הצגת מידע כ"פייק ניוז" (חדשות כזב) נחשבים לעיתים לגזלייטינג ברמה החברתית.
בתחום העסקי, תופעת הגזלייטינג עלולה להתבטא ביחסים בין מנהלים לעובדים, בין חברות ללקוחות ואף בתוך צוותי עבודה. לדוגמה, מנהלים עלולים למזער טעויות מערכתיות, לכפור בחוויות של עובדים או להציג נתונים מעוותים כדי להגן על תדמית החברה או לקדם אג’נדה מסוימת. במקביל, עסקים עשויים להשתמש באסטרטגיות גזלייטינג בשיווק ויחסי ציבור, כאשר הם מציגים מוצרים ושירותים של המתחרים או תוצאות לא מחמיאות באופן שעלול לבלבל את קהל היעד, לערער את ביטחונו במידע שברשותו, או לשנות את תפיסת המציאות שלו לגבי המותג.
לאור מקומו ההולך וגדל של הגזלייטינג בשיח הציבורי והעסקי, חשוב להכיר את התופעה, לזהות דפוסים המעלים חשש למניפולציה ולהתגונן מפני השפעות של עיוות מציאות—בפרט בסביבה המתאפיינת בריבוי מידע, תקשורת מיידית ותחרות על אמון הצרכנים והעובדים. הכרה בתופעה ופעולה נגדה תורמות לסביבה עסקית הוגנת, שקופה ובריאה יותר.
אתם טובים ורוצים שכל העולם ישמע על זה?
השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם!