אפקט זייגרניק: כוחן של משימות לא גמורות

האם אי פעם חוויתם את התחושה המציקה הזו בחלק האחורי של המוח, כשיש לכם משימה לא גמורה? אתם פשוט לא מצליחים להתנער מזה, וזה כל הזמן צץ במחשבותיכם ודורש את תשומת ליבכם. תופעה זו ידועה בשם אפקט זייגרניק, על שם הפסיכולוגית בלומה זייגרניק, שגילתה וחקרה לראשונה את השפעותיה בראשית המאה העשרים.

אפקט זייגרניק מתייחס לנטייה של המוח שלנו לזכור משימות לא גמורות או מידע לא שלם בצורה חיה יותר מאשר משימות שהושלמו. על פי המחקר של זייגרניק, היא הבחינה שאנשים זוכרים טוב בהרבה משימות לא גמורות בהשוואה לאלו שסיימו.

זייגרניק שמה לב שמלצרים הצליחו לזכור פרטים של הזמנות שעדיין היו בעיצומן בצורה מדויקת הרבה יותר בהשוואה לאלו שהושלמו. לאחר מחקרים היא הגיעה למסקנה שהמוח עוקב אחר משימות לא גמורות על ידי יצירת מצב של מתח או דיסוננס קוגניטיבי עד להשלמת המשימה או לפתרון. מתח זה משמש רמז קוגניטיבי, מזכיר לנו את המשימה העומדת בפנינו ומפציר בנו להשלים אותה.

לאפקט זייגרניק יכולות להיות השלכות חיוביות ושליליות כאחד. מצד אחד, זה יכול להיות כלי פסיכולוגי מועיל, המניע אותנו להשלים משימות, לשפר את המיקוד, להגביר את הפרודוקטיביות ולמנוע דחיינות.

zeigarnik effect illustration showing two cracked faces

מצד שני, אפקט זייגרניק יכול להוביל גם לבלגן נפשי. כשיש לנו יותר מדי לולאות פתוחות של משימות לא גמורות, העומס הקוגניטיבי שלנו עולה. נטל נפשי זה יכול לגרום ללחץ וחרדה, ולעכב את יכולתנו להתרכז במשימות חשובות אחרות העומדות בפנינו. 

הבנה ורתימת אפקט זייגרניק יכולה לעזור לנו לייעל את הפרודוקטיביות והרווחה הפסיכולוגית שלנו: 

1. תעדוף ותכנון: ערכו רשימת מטלות ותעדפו משימות בהתאם לדחיפות ולחשיבות שלהן.    

2. הגדירו יעדים ברי השגה: פרקו משימות גדולות למשימות קטנות וציינו נצחונות קטנים בדרך.

3. תרגלו מיינדפולנס: במקום לאפשר למשימות הלא גמורות ליצור חרדה, השתמשו בהן כתזכורות להתמקד ולהשלים משימה אחת בכל פעם.

4. סיימו משימות 🙂 במידת האפשר, והביאו לסגירה של דברים לא גמורים. זה יעזור לשחרר משאבים נפשיים לפעילויות חשובות אחרות.

רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר שלנו ונגיע לתיבה שלכם פעם בשבוע!